כל מי שהינו תושב ישראל והוא בגיר – מעל לגיל 18, אמור להיות מבוטח בביטוח בריאות עוד משנת 1995. למעשה, מדי חודש בחודשו מופרשים מחשבונו של הבגיר דמי ביטוח לבריאות אל המוסד לביטוח לאומי, למעט אצל חריגים, כמו למשל עקרי ועקרות בית אשר אינם משלמים קצבת זקנה בין אם באופן ישיר ובין אם דרך בן הזוג. בהמשך לכך, החק דורש השתייכות לקופת חולים אחת מתוך מבחר הקופות במדינה – וזו תספק למבוטח סל בריאות בסיסי, אשר מכסה את המקרים האלמנטאריים בביטוח, ואינו מכסה בהתאם מקרים חריגים.
פוליסת ביטוח בריאות פרטי או קולקטיבי?
לפני שרוכשים את הפוליסה, רצוי לבדוק מה השוק מציע, משום שישנם שני סוגים שונים לביטוח בריאות: פרטי וציבורי. הביטוח הציבורי מעניק מענה זול יותר במקרים כלליים ושוטפים, כמו למשל בסבסוד מחירי תרופות, שירותים – אפילו ברפואת שיניים וברפואה מקצועית ועוד. כוחו של הקולקטיב רב ויכול ליצור תנאים חדשים שיכניסו תרופות מסוימות לסל הבריאות ושירותים שונים.
איך לבחור פוליסת ביטוח בריאות?
בחירת הפוליסה תיעשה בהתאם לדרישות ולצורך של אותו המבוטח. אם מדובר על אדם שהינו בריא בדרך כלל, רצוי לבחור בפוליסה קולקטיבית עם מגוון כיסויים. חשוב לברר כמה מחזירים בגין כל מקרה ביטוח – ומה צריך כדי לממש את תביעת הביטוח? נתונים כמו "תקרת כיסוי", ספקים, השתתפות עצמית ועוד – יכולים לשנות את המשוואה.
ביטוח בריאות – סיעודי
ישנו סגנון פוליסה נוסף לפוליסות הרגילות, והוא הביטוח הסיעודי. כאן מופרשת קצבה חודשית קבועה במקרים שבהם ידרש טיפול עקבי וסיעודי מדי יום. מדובר על ההוצאות הראשוניות שלאחר המקרה, על ההליך השיקומי אותו יאלץ לעבור המטופל ועל שגרת היום שמקרי נכות וצורך במטפלים סיעודיים בבית או באופן חיצוני.