מערכת בנקט
|
16/08/2012
15:11
הלוואה היא עניין של מה בכך כיום. בשיחת טלפון או בלחיצת כפתור ניתן לדלות את מרבית הפרטים הטכניים והממוקדים לגבי כל הלוואה שניתנת ומטעמים שונים – בנקאיים או חוץ בנקאיים. ההלוואות הן זמינות ברמה גבוהה שכזו, ומצד שני גובות ריבית גבוהה יחסית – ואולי דווקא משום שהלקוח משווע להצלה מיידית אותה הבנק לא יעניק באופן רגעי, אלא לאחר מתן תשובות ובירוקרטיה לא קטנה – כמובן תלוי בסכום ההלוואה המדובר. הפיתרון הראשון שניתן לחשוב עליו כחסכוני יהיה כמובן קרובי משפחה. יכול להיות גם שניתן להיעזר בתנאים משופרים להלוואה אצל האחרים בריבית נמוכה יותר. מה קורה אילו הלווה קיבל הלוואה ללא ריבית או ברבית מצומצמת? שר האוצר קובע מהי ריבית פריים, ועליה נלקחת ריבית נוספת שהמלווה נוקב בה. אילו שיעור הרבית נמוך מזה שקבע שר האוצר או ללא רבית, ההפרש שבין ההלוואה שנצברה באופן מעשי על יתרת ההלוואה ובין הריבית המשוערת שנאמדה מלכתחילה – יחשב כהכנסה למקבל ההלוואה. קביעת טיב היחסים כפרמטר לחישוב מס בפקודת מס הכנסה מפרטים אילו מצבי קרבה בין לווה למלווה יחשיב את ההלוואה כהלוואה שנעשתה בין קרובים. על פי זה ימסו את ערך ההלוואה. למשל, המידע החשוב ביותר על הלוואה לשכירים הוא שהלוואה בין עובד למעביד תיחשב ההפרשה כהכנסה מעבודה. מס על טובת הנאה באמצעות הלוואה ברבית נמוכה המחוקק מעוניין להטיל מעקב ומס על כל הלוואה – גם על אלו שנעשות מתוך טובת הנאה – בין אם יחיד או חברה, בין אם החברה מצויה בשליטתו ובין אם נטל הלוואה מקרוביו. סעיף 3 לפקודת מס הכנסה עוסק בחישוב הרבית על ההלוואה וכן מאפשר להעניק פיתרון לשאלה האם לקחת הלוואה לכיסוי המינוס בבנק או שמא מאת הקרובים.