גם בעסקים קטנים עלולה להיות נטייה להוצאות מרובות או לפחות לעיכוב בהכנסות. עסקים אשר ניצלו את מכסת מסגרת האשראי שלהם מחפשים פתרונות מימון כדי לקבל מעט יותר מרחב נשימה. קל מאוד לבצע רכישות באשראי הניתן לעסק – ואף אם ללא כיסוי מתאים, או להכנס לעסקים אשר "סחטו" את מסגרת האשראי הרבה מעבר למצופה. בכל אותם המקרים, הפורמט שיאפשר את שרידותו ואולי אפילו את השתקמותו של העסק הוא הלוואה לעסקים קטנים, כשיש בהלוואות לעסקים – קרנות מדינה, מסגרות אשראי של מוסדות בנקאיים וחוץ בנקאיים ועוד מקורות.
המינוס לא עולה למעלה מעצמו
כידוע גם מהחיים האזרחיים של מרבית האנשים במדינה, ישנה מסגרת לניצול באשראי הניתנת ללקוחות הפרטיים והעסקיים. כשיש נפח אשראי שכזה, מי צריך להיות בפלוס? העניין הוא שלא כולם מודעים לכך שהריבית על המינוס גדולה מאוד – יש לה "כוח משיכה" לכיוון מטה וככל שהיא הולכת וגדלה כך אחוזי הריבית תופחים – כמו כדור שלג, והחובות נצברים מעצמם גם ללא "עזרה".
מי מוגדר כ"עסק קטן"?
על מנת להשיג את התנאים המועדפים שניתנים לעסקים קטנים – לפחות בשטח ההלוואות, יש לענות על הקריטריונים של מהו עסק קטן. עסק קטן בישראל מונה את המעסיק עצמו ואת העובדים תחתיו במספר שלא יעלה על 50 עובדים (ע"פ האיחוד האירופי") או על 100 עובדים (ע"פ ה- SBA האמריקני.
אילו הלוואות ניתן לבקש לעסקים קטנים?
ישנם גורמים כמו הלוואות חוץ בנקאיות מחברות אשראי למשל או מוסדות פיננסיים אחרים שמעניקים תנאים טובים להלוואה, וישנן כמובן גם קרנות הסיוע שהמדינה מציעה לעסקים קטנים ובינוניים על מנת לפתוח עסק חדש, להתרחב או לקבל סיוע בשיקום, וכל זאת אם העסק עונה לקריטריונים לצורך קבלת המענק.