רבים כיום נוטלים הלוואות גדולות כקטנות – בין אם כדי להדביק את יתרת החוב בחשבון או בין אם כדי לרכוש נכס פרטי באמצעות משכנתא. כמעט כל מי שנטל הלוואה במשך ימי חייו ודאי נתקל במושג "קנס יציאה" או "עמלת פרעון". המושג הזה מתייחס לפעולה שבה משלמים לגורם המלווה בבת אחת את מלוא הסכום שנותר לפירעון קרן ההלוואה, מבלי לקחת בחשבון את הריביות שהמלווה היה עתיד להרוויח מן התנאים שסוכמו מראש. עמלת הפרעון אמורה לכפר על הפרת ההסכם.
מהו אותו קנס?
דמיינו שאתם מחזירים מוצר, רק שכאן אין מדובר בציוד משרדי,
ציוד למגנטים או רהיט, כי אם הלוואה גדולה שנחשבת לפעילות עסקית מן החשובות ביותר עבור הבנקים. הקנס יגזר מגובה קרן ההלוואה שנותרה, ממשך התקופה שנותרה ומן ההפרש בין הריביות – הריבית אותה הלווה היה אמור לשלם והריבית שאותה הלווה הבא ישלם על פי הריבית המוגדרת הנוכחית בשוק המשכנתאות. הקנס יקטן במידה שהריבית הנומינלית קטנה מזו הרווחת בשוק המשכנתאות, או אם הריבית בשוק המשכנתא עלתה לאורך זמן ההלוואה.
עמלת הפרעון נגבית מכל סיבת פרעון
הגורם המלווה יגבה את עמלת הפרעון בכל מקרה, ללא הבחנה בין הסיבות לפרעון המוקדם; אין זה משנה אם הלקוח החליט לקחת
הלוואה ממחזרת או אם זכה בלוטו ופרע את ההלוואות הקודמות שלו, או שהוא מחליט לרכז את שלל ההלוואות שלקח בתוך חבילת הלוואה אחת.
מרכיבים שונים לעמלת הפרעון
לעמלת הפרעון שלל מרכיבים: יש עמלה תפעולית שתגבה גם בזמן מחזור ההלוואה עבור מסלול אחר, וישנה עמלה לאי הודעה מוקדמת. זו תיגבה במידה שהלווה לא הודיע מספיק זמן מראש (כמוסכם בתנאי ההלוואה) על רצונו לפרוע את ההלוואה במועד המוקדם. ישנה גם עמלת היוון – תיגבה רק אם הריבית של ההלוואה גבוהה יותר מן הריבית הממוצעת על משכנתאות במשק ביום הפרעון המוקדם לפי המסלול שנבחר.