ישנם גורמים שונים אשר מתחרים ביניהם על לקוחות למתן הלוואה: הבנק, חברות אשראי, חברות ביטוח, חברות מימון וליסינג, חברות מיוחדות למתן הלוואות. רגע לפני שחוק בכר נכנס לפעולה ונוצרו יותר מוסדות תומכים במימונים שונים, הבנק, אשר היה עורך את מרבית הבדיקות כדי להבטיח את ההחזרים להלוואה שהעניק, היה דורש כי כל הלוואה תוענק אך ורק אם ישנם ערבים – שני ערבים שחותמים כדי להיות "ביטוח אנושי" לכך שהכספים יוחזרו במלואם לבנק. כיום, התנאים הנוקשים לקבלת הלוואה התרופפו, עם השפעת הלוואות חוץ בנקאיות.
חתימת ערבים והחלופות האפשריות לכך
כך או כך, המקור המלווה ודאי יבקש בטוחה כל שהיא, על מנת לאשר מתן הלוואה, אפילו אם לא מערבים ערבים שחותמים על ההסכם. הביטחונות האחרים שניתן להעניק הוא שיעבוד הנכס או חלק מהנכס, הלוואה עד לגובה יתרת המסגרת שיוחדה להלוואות בחברות האשראי או תשלום מקדמה. לרב, ההכנסות הקבועות מהוות אינדיקציה באשר לגובה ההחזרים החודשיים האפשרי ולפי זאת מחשבים את ההלוואה המירבית המשוקללת.
גורמי סיכון במתן הלוואה
בין אם זו
הלוואה מהבנק, מחברות אשראי או הלוואה מחברת ביטוח – כל אחד מהגורמים מחשב את גורם הסיכון ואת גורמי המימון להחזרי ההלוואה. לרוב מדובר על המשכורת – כעוגן העיקרי ליכולותיו של הלווה. ישנם חשבים אשר מפתחים אלגוריתם מסוים שיחשב את גורמי הסיכון באופן שונה ממקום למקום.
סיכון מחושב בלקיחת הלוואה
כשם שהחברות המלוות את הכספים יוצרות מנגנון כלכלי המבטיח במידה המקסימלית את ההחזרים להלוואה, כך, רצוי שגם הלווה יחשוב פעמיים על יתרותיו, לחשב את ההחזר עד לרבע מההכנסות החודשיות, ולקחת
הלוואה בסיכון מחושב ופעמים רבות בתמהיל מדויק – אשר עשוי אף לחסוך כסף רב שישולם בהחזרים.