קרן נאמנות נבדלת מרעותה באמצעות אפיקי ההשקעה המשתנים שהן מציעות למחזיקי הזכויות המשקיעים שם. בדרך כלל קרן הנאמנות נחלקת למספר מסלולים להשקעה – מקרן נאמנות מנייתית ועד להשקעה באגרות החוב – שהיא נחשבת להשקעה סולידית ו"רגועה". ישנן קרנות שמציעות תנאי ביניים במסלולים מעורבי סיכונים, כמו למשל החלוקה לאחוזי השקעה – 70-30 כלומר 30% מושקעים במניות והשאר מושקעים באג"ח. בנוסף, אפשר לבחור בקרנות נאמנות הפועלות בחו"ל – בבורסות בינלאומיות, ולא רק בבורסה שבישראל. בחירת קרן הנאמנות תשקף את אופיו של המשקיע בדרך כלל, למרות שלא הוא יהיה זה שינהל אותה.
ההמלצה היא לפזר את ההשקעה בין מספר אפשרויות
כדי להזין איזון שתחום ההשקעות, עיקר המשקיעים בוחר בהשקעה מעורבת בכמה מסלולים, משום שאם ישנו שוק אחד ש"נופל" הרי זה בא על חשבון האחרים בדרך כלל. כל, לא מניחים את כל הביצים באותו הסל ומפזרים את הסיכונים. האפשרות לסיכון גבוה יותר תעלה ככל שההשקעה מרוכזת בשוק אחד או לפחות בעיקר שם.
טבלת תשואות – איך היא תורמת להצלחת הקרן?
לרשות המשקיע עומדות עוד אפשרויות לבחור ולבדל את קרנות הנאמנות השונות. הוא יכול להגדיר תקופת זמן מסוימת שבה ימדוד את ההישגים של הקרנות (12 חודשים, 24 או 36 חודשים למשל), ואפשר למדוד זאת רטרואקטיבית. חשוב לקחת בחשבון גם את דמי הניהול המושקעים בקרן.
מדדים נוספים לדירוג קרן הנאמנות
אנשים משתמשים בכלי הסטטיסטי – סטיית תקן, ואפשר שלימודים וקורסים בשוק ההון יובילו לרמת ידע גבוהה כדי להשתמש בכלי זה ואחרים, כמו למשל מדד שארפ, רמת תשואה של הקרן, רמת הסיכון שלה, ה – Benchmark ועוד. מעבר למונחים הבסיסיים, לומדים כיצד לעשות בהם שימוש לתועלת המשקיע ולייעל את הבחירה שלו בזמן ששוק שנמצא בירידה או בעליה.