קופת גמל היא מושג ותיק, וכמוהו ישנן קופות גמל מסורתיות – בנקאיות אשר מרכזות את מרבית הנכסים. לעומת אלו, קמו במקביל לאורך השנים גם קופות גמל שהן עצמאיות, ובהתאם לכך, ערך הנכסים והיקפם קטן יותר. כשערך הנכסים קטן יותר, ניתן להגיב יחסית יותר בזריזות למתרחש בשוקי הון. פרופיל ההשקעה צריך להיות מתים למשקיע, אחרת הקופה של המשקיע תגיב בסרבול ובאיטיות – על אחת כמה וכמה אם נכסי הקופה גדולים.
מי בוחר את קופת הגמל של העובד?
בין אם מדובר בשכיר או בעצמאי, העובד יכול לבחור בעצמו את קופת הגמל שלו, אולם ברירת המחדל תמיד בידי המעביד. לאחר ועדת בכר שהביאה לרפורמה בשוק ההון, נוצרה תחרות גם בשטח קופות הגמל – מה שזרז את הגדלת מספר הקופות. כמובן, ישנם אתרים אשר מסייעים לבחור ניהול נכסים נכון לרווח מקסימלי לפי נתונים שהזין המשקיע אל האתר. כך ניתן לראות מהם ביצועי הקופה לאורך זמן.
לבדוק מדדים לסיכון לצד התשואות
השאיפה היא להשיג תשואה הולכת וגדלה, יציבה ועם פחות סיכונים. כדי להרויח את התשואה הגבוהה לאורך זמן, יש למדוד איך עורך מנהל התיק השקעות וניהול סיכונים, מול הסיכון שלוקחים מנהלי תיקים בקופות גמל אחרות. בדרך כלל משתמשים במדידה על פי מדד שארפ, על פני 5 שנים כדי להתגבר על חוסרים כרוניים במידע לגבי הקופה.
למצוא את המסלול המתאים ללקוח
ישנם אפיקי השקעות רבים בקופות הגמל, כשאחד מתאים יותר לפלוני, והשני – לאלמוני. לרוב, העמית בקופת הגמל יכול להשפיע על מדיניות ההשקעה של הקופה, כמו למשל בקביעת שיעור המניות של קופת הגמל שבחזקתו. ניתן לפנות לייעוץ בתחום ההשקעות בקופות הגמל השונות, על מנת להגיב נכון לתנודות בשוק ההון העכשווי.