מסחר בחוזה עתידי (פיוצ'ר) מאפשר לסכם על מחיר לסחורה מראש, ורק כאשר היא מסופקת לשלם אותו במלואו. כך יכול לעשות כל מי שעוסק בגידול ובחקלאות, מי שיש לו עסקאות בשוק ההון או כל חוזה אחר כשהעסקה בו מתבצעת למעשה בעתיד. כך שני הצדדים מבטיחים את עסקת החליפין של הסחורה – או נייר הערך, כשמשתדלים להסיר את הגורמים האחרים שיכולים להשפיע על מחירו. ההכנסה אמורה להיות מינימלית, כלומר – ניתן לסכם על מחיר מינימלי שעליו יהיה יכול להתפשר המוכר, אם לקח בחשבון את תלאות המוצר ואת ירידת הערך שלו.
מה יהיה אם הסחורה נפגמה או לא מוכנה?
במידה ויהיו שינויים בתנאים שמאפשרים להכין את העסקה בזמן – כמו למשל גידול בביקוש לאותה סחורה, תנאים שיכבידו על אספקת הסחורה בזמן או שהרוכש ימצא עסקה מזמינה יותר? המוכר ירצה להגן על עצמו במקרה כזה ובכך מזמין לעצמו את הסחורה כבר באותו היום שבו נחתם החוזה העתידי בתמורה לסכום שיספק את שני הצדדים.
אילו גורמים משפיעים על המחיר למימוש חוזה עתידי?
מחיר המימוש ייגזר ממחיר שוק נוכחי וכן משער ריבית על נכס הבסיס מול שער הריבית של המטבע שבו נכס הבסיס נסחר. ישנו גם מי שרוכש חוזים עתידיים כהשקעות שאינן מקנות ריבית – כלומר אינו אג"ח או מטבעות, וכך מחיר המימוש יהיה גבוה ממחיר שוק נוכחי, וזאת לפי הפרשי הריבית.
מי המשקיעים בחוזים עתידיים?
אפשר לפגוש בבעלי עניין כמו ספקולנטים – מי שצופה את תנודות המחיר בשוק ויכולים לנצל זאת כדי לגרוף רווחים באמצעות חוזים עתידיים. גם מגדרים הם מי שמנסה להגן על עצמו מפני סיכוני השוק. החוזה העתידי ישמש להם מעין ביטוח אם הם מוכרים או רוכשים חוזה עתידי.