כבר מהזמנים שבהם הייתה מודעות לצורך בחסכונות ארוכי טווח או לטווחי זמן בינוניים, המדינה הקלה על החוסכים עם הטבות המס. הגדירו מראש את יעדי החיסכון שלשמם חוסכים – לדוגמה ללימודים אקדמיים לילד, לרכישת מכונית, לשיפוץ הבית. במקרה של קרנות השתלמות, הקרן שימשה עבור השתלמות מקצועית והכשרה. כך, רק מי שפתח את הקרן לטובת העניין לא ספג מס יציאה, אלא אם עברו חמש או שש שנים ואז ניתן היה למשוך את הקרן לכל מטרה תוך קבלת פטור ממס.
איך רפורמת בכר נכנסה לתמונה?
רפורמת בכר עשתה שינוי במכשירים הפיננסים כך שקופות גמל שלא נפדו ותפקדו כמכשירי חיסכון הוניים אל מכשירים שמעניקים חיסכון לקצבה שתוביל לפנסיה. קרן ההשתלמות שאמורה להיות לטווח קצר או לטווח זמן בינוני אשר לא נפדתה עד לפרישה לגמלאות תהיה זו שמקבלים בה מענק כספי מנופח וחד פעמי, שאינו קצבה והוא פטור ממס. לפני שנים, הקרן שימשה רק לשכירים. כיום יכולים ליהנות ממנה גם עצמאים.
הטבות מס בקרנות השתלמות
עובדים שכירים שהפקידו בקרן השתלמות כ- 2.5% מהשכר שקיבל, המעסיק יוסיף על סכום זה עד 7.5% נוספים לפי בחירתו, וכן ישנה תקרה מסוימת אופציונאלית שקבועה בחוק – כיום עומדת על 16,000 שקלים. שני הצדדים – הן השכיר והן המעסיק יקבלו עבור כך הטבות מס. אילו יופקד יותר כסף מאשר סכום התקרה, לא תינתן הטבת מס.
מסלולי השקעה שונים בקרנות ההשתלמות
ישנן קרנות השתלמות מסלוליות שבהן ניתן לבחור את המסלול להשקעה שבו ישקיעו – זה יכול להיות אג"ח, מט"ח, מניות או כל מסלול אחר. קרן השתלמות כללית תנוהל בידי מנהל תיקי ההשקעות ואחוז המניות יהיה בה עד 30%. ניתן לפתוח גם קרן השתלמות שהיא בהתאמה אישית, כשהעמית קובע מה יהיה אחוז ההשקעה בכל אפיק.