החל משנת 2008, נהוג במדינת ישראל חוק פנסיה חובה. על פי החוק, כל עובד בישראל – בין אם הוא שכיר או בין אם עצמאי, מחויב להפקיד ממשכורתו לטובת קופת פנסיה, על מנת שיהיה יכול ליהנות ממנה בבוא הזמן. העובד יכול לבחור, לראשונה, את קרן הפנסיה שבה יושקע מיטב כספו לתקופה שלאחר פרישתו ממעגל העבודה. לפי הערכות, חוק הפנסיה אינו מיושם, כאשר מליון מתוך 3.5 מליון אנשים עובדים בישראל אין הפקדות לטובת חיסכון פנסיוני חובה, וזאת למרות שמדובר בעבירה על החוק.
מי הם אלו שלא מפקידים לקופת פנסיה חובה?
ישנן הערכות, כי מדובר בעובדי החברות הקטנות ביותר, או אנשים שעובדים באופן פרטי – כמו למשל מנקים, מטפלים ועוזרות בית. עדיין, כנראה שישנה חוסר מדעות בנושא – בעיקר מצד העובדים במקצועות הללו או בקרב המעסיקים שמחזיקים את העובדים באופן פרטי ויש בין השניים יחסי עובד – מעביד. עניין זה דומה לחובת תשלום ביטוח לאומי מצד המעסיק, אולם כאן, המועסק בוחר את קרן הפנסיה שבה ישקיע.
חוק פנסיה חובה – למי הוא מגיע?
החיסכון פנסיוני הזה יגיע לגברים שעברו את גיל 21 ולנשים שעברו את גיל 20, וההפרשות תפסקנה להשלח לקרן בגיל הפרישה, שגם הוא משתנה בין גברים לנשים. מי שנכנס לעבודה חדשה – יקבל אותה למן היום הראשון אולם אלו תשולמנה לו רק כשלושה חודשים רטרואקטיבית ממועד תחילת עבודתו.
כמה מפרישים לטובת קרן הפנסיה?
ההפרשות של אחוזי הכסף מתוך המשכורת הולכים לעלות לשנת 2013, ויעמדו כדלהלן: הפרשת המעביד לתגמולים תעמוד על 5% בינואר במקום 4.16% - בדיוק כמו גם הפרשת העובד לתגמולים. הפרשת המעביד לפיצויים תעלה גם היא לגובה של 5% מ 4.18% כפי שהיא כיום.