בזמן שחוסכים כספים בקרן השתלמות, אלו נהנים מיתרון מס, כחלק מהטבה שהמדינה מעניקה לאזרחיה, על מנת לעודד השקעות בקרן שכזו. קרי, כל השקעה שמופקדת מדי חודש בחודשו זוכה שלא לסבול מהפרשת מס לקופת המדינה. הקרן הזו משולמת ישירות מתוך המשכורת, אולם אילו היו מופקדים מהמעסיק במשכורת עצמה, היו אמורים לשלם את אותו מס. כל זאת בערבון מוגבל, שכן ישנו סייג שבו אכן משלמים על המיסים – וזאת אילו מפקידים לטובת קרן ההשתלמות סכום הגבוה יותר מסכום התקרה שנקבע לה. במידה וזה כך – יופרש מס.
תקרת הפקדה לקרן השתלמות
תקרת קרן ההשתלמות היא למעשה הסכום המקסימלי שאותו ניתן להפקיד בקרן מבלי לשלם עליו מס. אצל השכירים תקרת השכר עומדת כיום על 15,712 ₪, ואילו בקרן השתלמות לעצמאים היא עומדת על 12,700 ₪ לחודש. כל מה שיופקד מעבר לכך יחויב במס שולי – כדוגמת שאר השכר של העובד אשר אינו מופקד בקרן זו. ישנו עוד סייג לפטור ממס בקרן זו, והיא תשלום מס של 15% מסכום הרווח שנצטבר בעת משיכת הכספים.
יש להשוות בין כלי חיסכון שונים
רצוי להשוות את הכדאיות להפקדה בקרן השתלמות מול הפקדה בכלי החיסכון האחרים, משום שלקרן זו יש לצד היתרונות גם חסרונות או נתונים שלא תואמים את הצרכים של החוסך, כמו למשל השקעה לטווח הבינוני או הארוך – 6 שנים, כדי למשוך את הכסף ללא תשלום מס.
ניתן לחסוך אחוז מסוים מגובה המשכורת
אצל שכירים אפשר להגיע להבנה עם המעסיק ולסכם על גובה אחוז מסוים מהמשכורת שיופקד לטובת קרן השתלמות. המעסיק אמנם יכול להגביל את גובה התקרה בעצמו בבחירת התוכנית, אלם גם אם המשכורת של העובד היא מעל לתקרת השכר, עדיין אפשר להפיק מכך רווח – ולהפנות את ההפקדות שמעל לתקרת הקרן לשכר וליהנות מתוספת בשכר.