היתרון הבולט בהחזקת מניה לטווח הזמן הארוך הוא הנאה מעליית השווי שהמניות יכולות להניב לתיק, וגם דוחים את התשלום למס. פעמים רבות, המשקיע חווה את הסיכונים שהוא נוטל על עצמו בבשרו, כמו למשל תנודות של שערי המניות – אותה תנודתיות האופיינית לה, אולם לרוב בחלוף מספיק זמן מתקיים איזון ונוצרים רווחים. לאור מחקרים, התשואה שעדיפה לאורך זמן הנפרש בין 15-30 שנות השקעה, מסתבר כי 35% מן המשקיעים מחזיקים במניות רק לאורך מספר ימים או שבועות בלבד וכרבע הצהירו כי מחזיקים בהן לאורך שנים.
השקעות במניות אל מול השקעות באגרות חוב
על פי מחקרים שערכו איבוטסון ושותפיו, ניתן לראות כי בשוק האמריקאי משנות שבעים המניות עלו על כלל הבטוחות האחרות – כלומר על
אגרות החוב, על שטרי אוצר ועל השקעות אחרות שנושאות בריבית. כך גם לגבי שוק ההשקעות הישראלי, כשהתשואות הריאליות המצטברות עבור המניות עלו על אגרות חוב צמודות מדד, אגרות חוב צמודות דולר וכדומה.
השקעות בשווקים תנודתיים
נטייתם הטבעית של שווקים היא לעלות ולרדת. ישנה מחזוריות בשוק וישנם גורמים שמשפיעים על אותה המחזוריות הזו, כשאחד מאלו הוא ביצועי החברות. ישנן ירידות שערים בזמן שרווחיות החברה יורדות, ולהיפך. השוק נחלש בזמן אינפלציה עולה, ויחד איתה מתווספת עליה בשערי הריבית והחלופות ל
השקעה חוץ ממניות הופכות אטרקטיביות יותר. לשוק ישנה יכולת ניבוי מסוימת, ולכן הוא יורד עוד לפני שרווחי החברה יורדים ואז זה המפלט למכירת המניות, רגע לפני הסיכוי להפסד.
הזמן הוא השפעה ממתנת על הסיכון
התשואה הריאלית להשקעה במניות לטווחי זמן בינוניים וארוכים היא הגדולה מכולן – גם יותר מתשואה ריאלית ממוצעת שנתית של אג"ח צמוד מדד, אולם כשמתייחסים למדד המניות שבישראל, מוסיפים את תשואות מניהול אקטיבי והפערים גדלים אף יותר.