חוק פנסיה חובה נכנס לתוקף בתחילת שנת 2008, לאחר חתימת שר התמ"ת על צו הרחבה שמשמעותו היא זכאות לביטוח ב
תוכנית פנסיה של כל עובד במדינת ישראל ובכל מקום עבודה. בכך, מספקים ביטחון כלכלי לפנסיה בשנות הפרישה – שנים שמספרן הולך וגדל ביחד עם העליה ברמת תוחלת החיים. זהו הישג סוציאלי חשוב מאין כמוהו, אולם ישנן תנודות רבות בתחום זה עקב החלטות שונות והשפעות פיננסיות מקומיות או בין לאומיות בעולם כולו.
מי יהיה זכאי לפנסיה?
זכאות ל
פנסיה תתייחס לכל שכיר ובכל מקום עבודה, כשתחילת הפרשת הפנסיה היא מגיל 20 לאישה או מגיל 21 לגבר – למעט מי שזכאי לפנסיה תקציבית או מי שמצוי בהסדר שכולל תנאים עדיפים על כך. על ההסדר הפנסיוני לכלול קצבת פרישה חודשית וגם כיסויים למקרה של נכות או מוות – ביטוח חיים או אבדן כושר עבודה. בנוסף, גם עובד שכיר שהגיע לשישה חודשי עבודה לפחות במקום עבודתו או מי שיש לו כבר ביטוח פנסיוני קיים ועובד שלושה חודשים לפחות במקום עבודה – יהיה יכול לקבל את ההפרשה לפנסיה רטרואקטיבית.
הסדר שחל על כלל המעסיקים במדינת ישראל
הסדר זה פועל על פי החוק אצל כלל המעסיקים במדינת ישראל. על הכיסוי לכלול כאמור ביטוח למקרה מוות או נכות ואובדן כושר עבודה של העובד כפי שיקבעו בועדה מיוחדת. זכות הבחירה בתוכנית הפנסיה – בין אם זו קצבה או קרן פנסיה תנתן לעובד בעצמו.
מהי תקרת ההפקדה?
תקרת ההפקדה נקבעת מראש על פי דרגת השכר שבו העובד משתכר. בדרך כלל מדובר על גובה השכר הממוצע במשק. בכל שנה יש לברר לגבי תקרת ההפקדה עבור עצמאים ושכירים וגם חברי קיבוצים או בעלי שליטה בקופות הגמל ובקופות ההשתלמות.