בארץ ישראל הקטנה ישנו מחסור בקרקעות – אולם אין זה סוד, שכשאומרים "מחסור בקרקעות" הכוונה היא בקרקעות המיועדות למגורים – לעומת קרקעות בעלות ייעוד שונה לשימושים שונים. חלוקת הקרקעות על פי ייעוד נקבעה בתוכנית המתאר הארצית ותוכננה על ידי גורמים שונים, אושרה על ידי משרד הפנים וגם וועדות התכנון והבניה – ולפי החלוקה הזו קובעים את זכויות הבניה בקרקע. שינוי ייעוד – משמעו שינוי הגדרת המגרש בחוזה החכירה ואישור בתוכנית בינוי ערים – שינוי שמחייב תשלום ואישורים שונים – תהליך מתמשך וארוך שתוצאותיו מתבטאות לא באופן מיידי.
תהליך רכישת קרקע חקלאית
הסכמה על סכום השקעה מקסימלי מוביל אתכם לחפש את הקרקע המתאימה ברחבי הארץ מבין מאות המבצעים, וכל בדיקת קרקע מצריכה התייחסות לסיכוייה לעבור הפשרה ואת זמן ההפשרה – כשבמצב הטוב זה יקרה בשנים הקרובות. יש עוד פרמטרים ב
רכישת הקרקע החקלאית, כמו למשל בדיקת תכנית בינוי ערים, חברה מקצועית שתבחן לעומק את הסיכויים של הקרקע להניב את התוצאה הרצויה באותו פרק זמן מוקצב.
משנות התשעים ועד היום
בשנות התשעים חלה פריחה בשיווק קרקעות חקלאיות להפשרה, משום שקמו אז ועדות תכנוניות מיוחדות לנושא. כיום בתקופת פוסט המחאה החברתית, חוק הוד"לים והמצב הכלכלי המתון – יש סיבה טובה שהאצה חוזרת של הפשרת הקרקעות החקלאיות שבה להיות באופנה. העניין הוא שהמחירים הזולים לקרקעות הללו נובעים פעמים רבות בהתאם לסיכויים שלהן לשנות ייעודן בעשורים הקרובים.
נתונים לבדיקה לפני רכישה
לאחר שבודקים האם הקרקע אכן מיועדת להפשרה – ואת זאת ניתן לזהות לפי קרקע המיועדת לפיתוח עירוני בתוכנית המתאר – כשמיקומה ב"תור" הוא בין הראשונים. מחיר הקרקעות גם הוא כאמור ישקף את הסיכוי להפשרה בקרוב או אם אין גורמים שמונעים זאת. חשוב להגיע למקום ולבחון אותו מקרוב כדי שלא לקנות "חתול בשק", האם מדובר על עסקת שיתוף עם עוד רוכשים והאם זה קשור ב
הפשרת קרקעות לצורך ציבורי או לא.