ישנו הבדל מהותי בין חברת ביטוח לבין קרן פנסיה. נכון שבשני המקרים אנו מבקשים לרפד לעצמנו את הנפילה הגדולה, שבה ניאלץ להשתמש בכספי הביטוח מפאת נזק שנעשה, אולם עדיין ראוי לעשות הפרדה בין מוצרי הביטוח ולהבין על מה חותמים ומה נוהל העבודה אשר מאחורי אותו מוצר. כך למשל, קרנות פנסיה אמנם לוקחות בחשבון את נתוניו של הלקוח, אולם לא עד כדי מסירת הצהרת בריאות. קרנות פנסיה, בניגוד לחברות הביטוח – אינן מתייחסות למצב הבריאותי הקודם של האדם כדי להעניק פנסיית נכות או אבדן כושר עבודה, ולכן מצבו הבריאותי של הלקוח אינו תנאי מקדים לעריכת קרן אישית שכזו.
תקנונים של קרנות הפנסיה
בתקנון קרנות הפנסיה רשום במדויק מתי אותו מפקיד יקבל את הכספים בגין הקרן שבה הוא חבר. מדובר שם על הבדיקה הכפולה שתעשה רשות המס, יבדק מימוש הזכויות של העובד שעוזב את עבודתו לפני גיל פרישה, מדובר על פריסת מס ועל רצף פיצויים, על רצף קצבה ועל משיכת הכספים לתגמולים, כמו למשל עובד שהפקיד לאחר גיל 60 הפקדתו הראשונה – ידרש לותק של 5 שנים כדי לקבל את הכספים.
כשחברת ביטוח טוענת שעובד לא הצהיר על פרט בריאותי
על סמך מקרה שקרה בעבר, עובד לקה בליבו והגיע על פי הערכת המוסד לביטוח לאומי ל- 78 אחוזי נכות לצמיתות ולכן איבד מכושר עבודתו באופן מובהק, לכן פנה אל הקרן לפנסיה כדי לקבל פנסיית נכות. משנטען נגדו כי לא הצהיר כי לקה ביתר לחץ דם ואפילו הצהיר כי אין לו לקות גופנית (ואכן זה לא הפריע להתנהלותו בתפקידו), בית המשפט האמין כי העובד חתם בתום לב על הצהרה זו, מה גם שחתם על כתב ויתור על סודיות, רפואית.
ומה כשהמחלה אובחנה לפני החתימה מול הקרן?
לחברות הביטוח אסור ליצור הפליה בין עמיתים לאור הצהרות בריאות, אם ממילא לא מגישות עם כניסתם לקרן הצהרה שכזו. מבוטחים אשר נתקלים במסנן כמו "הצהרת בריאות" עליה כביכול היו אמורים לחתום, המטרה הייתה מלכתחילה להתישם עד לרגע שבו יקבלו את הכספים מאותו חיסכון פיננסי שטרחו ועשו.